אם כך, באיזה שלב של "הצונאמי החברתי-כלכלי" אנו נמצאים?
מבין חמשת השלבים אנו נמצאים כיום במקומות מסוימים בשלב הצונאמי הרביעי – בנסיגת החוף – בקהילות, המנסות להגן על הקיים בעזרת כלים שעבדו טוב בעבר אבל חדלו לעבוד בהווה.
לדוגמה עודף המבחנים שמציף את חלק ממערכות החינוך כדי לשמר אותן מהופעת שינויים.
במקומות אחרים אנו נמצאים כבר בשלב החמישי, בו הגל מתחיל להציף את החוף .
ראו לדוגמה את התפשטות תופעת "הדור אבוד" – צעירים שעברו את כל "המסלול האקדמי הנכון" שהבטיח להם הצלחה בחיים ומצאו את עצמם ללא עבודה וללא עתיד. הם מבינים שמערכת החינוך הכינה אותם בצורה נפלאה לקראת "חיים בעבר" אך לא לקראת ההווה וכמובן לא לקראת העתיד.
דוגמה נוספת היא העיר דטרויט שב-18 ביולי 2013 הגישה בקשה לפשיטת רגל. דטרויט הייתה בירת תעשיית הרכב בארה"ב וחיו בה כשני מיליון תושבים. הצונאמי הגיע אליה בדמות מעבר רוב תעשיית הרכב למזרח הרחוק, והחלפת אלפי פועלים ברובוטים וצוותי עבודה מצומצמים.
גלי הצונאמי מונעים ע"י מה שפרופ' קלייטון כריסטנסן (Clayton M. Christensen) כינה Disruptive Innovation.
חדשנות משבשת מאופיינת בשני מרכיבים עיקריים –
היא הופכת מוצרים ותהליכים מורכבים לפשוטים
היא מוזילה עלות של מוצרים שונים (ופעמים רבות הופכת אותם חינמיים למשתמש).
החדשנות המשבשת עוזרת ליצירת שוק חדש שתוך זמן קצר לוקח את ההובלה מהשוק הוותיק ולעתים אף מבטל אותו.
לדוגמה, פיתוח הצילום הדיגיטלי ביטל את קיומו של סרט הצילום שפותח במעבדות מיוחדות בתהליך יקר שנמשך מספר ימים. כיום הצילום הוא מידי נגיש וחינמי.
או שיחות הטלפון שהפכו דינמיות (מכל מקום) וחינמיות.
בפתחנו עומדים עוד חידושים רבים כמו מהפכת הרכב האוטונומי, שתבטל את הצורך בנהגים, או מהפכת מדפסות התלת-ממד.
בעצם שני מאפייני החדשנות המשבשת פוגשים בימים אילו את כל תחומי חיינו (תחבורה, אנרגיה, רפואה, חקלאות, תקשורת ועוד…). פיתוחים טכנולוגיים מואצים הניבו ויניבו בקרוב שרשרת עצומה של שינויים חברתיים שעל טבעם יש מחלוקת.
כאמור, אנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה. אם בעבר השינויים הגיעו בהדרגה, כעת הם מואצים. גלי צונמי יהפכו לנוף קבוע בחופינו.
ג'רון לנייר – מבכירי ההי-טק העולמי ומהחלוצים בשדה המציאות המדומה, מאמין שהחדשנות הטכנולוגית תביא לקריסת הפירמידות הגדולות ובעקבות זאת, לפגיעה קשה ביותר במעמד הביניים.
אחרי – 30 שנה שבהן סייע לכניסת האנושות לעידן טכנולוגי חדש, ג'רון לנייר מודה: "טעיתי, איבדנו כיוון". הוא מביא כדוגמא להשפעה ההרסנית של האינטרנט, את קריסת חברת קודאק על עשרות אלפי עובדיה, מול הופעת אינסטגראם על- 13 עובדיה : "אנחנו, אנשי הטכנולוגיה, שכחנו חלק מהחובות שיש לנו כלפי שאר החברה. קידמנו טכנולוגיות שיש להן ממד אנטי אנושי, ושרוששו אנשים במקום לעזור להם. זה לא עובד. גן העדן שאנחנו יוצרים פשוט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים".
לעומתו מאמין פיטר דיאמאנדיס – מייסד, שותף, ויו"ר אוניברסיטת סינגולריטי, ומייסד ויו"ר של X PRIZE, שאנו עומדים בפתחו של עידן שפע ("העתיד הוא שפע") שהאנושות עוד לא ידעה כמותו, שהיצירה השופעת ברשת תפתור את כל הבעיות הגדולות שבפניהן עומד כיום העולם.
כדי לדעת כיצד להתמודד עם "גלי הצונאמי" עלינו להבין מה מקור וכיוון התנועה שלהם. אם נענה על השאלות הללו נוכל ליצור כלים לניבוי מהלכי הצונאמי – לאיזה חופים ובאיזו עוצמה הם אמורים להגיע, ואיך נצליח למזער את הנזק, ובעיקר להעצים את ההזדמנויות שהם נושאים בקרבם.