בת-ים

 

 

כיתת בת-ים

תשע"ד

החזון

העולם משתנה בקצב מואץ, ועמו גם מערכות החינוך. אחד ממאפייניה הבולטים של מגמת השינוי העולמית, הינו מורים שמלמדים מתוך אזורי התשוקה שלהם בתוך מרחב מאפשר מבוסס אמון.

זאת מתוך ההבנה ההולכת וגוברת שמורה המביא לידי ביטוי את יכולותיו וייחודיותו, יאפשר גם לתלמידיו למצוא ולבטא את ייחודיותם.

בת ים, חלוצת החינוך האישי בישראל, שואפת להביא לפריצת דרך וליצור מודל חדש בקנה מידה עולמי. מודל שיגדיר מחדש את מרחב הכיתה ואת האפשרויות הגלומות בו עבור התלמידים והמורים.

פיילוט בבית הספר יד-מרדכי

בית הספר יד-מרדכי הוא בית הספר החלוץ שמתנסה ראשון בהפעלת התכנית ומאפשר למוריו סביבה של אמון ופיתוח ייחודיות.

כמו כן, בית הספר שם דגש על קיום ״מבוגר משמעותי״ עבור כל תלמיד. התלמידים פוגשים בעיקר את המחנכת לאורך כל שעות היום ומספר המבוגרים הנוספים העובדים עם הכיתה, נמוך וקבוע, כך שנוצרים קשרים משמעותיים ומאפשרים בין כל ילד למבוגרים הסובבים אותו.

התכנית ביד-מרדכי מתמקדת בארבע כיתות ה' –

• 3 כיתות בנות- 22 תלמידים בכל כיתה .

• כיתת חינוך מיוחד המונה- 14 תלמידים.

מחנכות השכבה חילקו את שבוע הלימודים כך:

60%-שעות ליבה

15%- אמנויות ויצירה

15%-חינוך אישי ופיתוח תחביבים.

10%- יזמות

סה"כ –37 שעות לימוד

כיתת בת ים  – מודל החינוך

המודל מבוסס על שבעה עקרונות:

1. אמון – בדומה למודל הפיני, שואפת בת ים להעניק מרחב של אמון למוריה. מרחב שיאפשר להם להוביל את בניית תכנית הלימודים וההליך הפדגוגי בכיתתם, ללא לחצים ותכתיבים חיצוניים. זאת מתוך התפישה שמורה הפועל כיזם המממש חלומות ולא כמבצע הוראות, יגיע להישגים אישיים וכיתתיים מרחיקי לכת.

2. עקרון המספרים הקטנים – בכל כיתה עד – 22 תלמידים.

3. צוות המורים כמנוע לפריצת דרך – ארבע עד חמש שעות בשבוע מוקדשות לפיתוח תכני הלימוד ושיטות העבודה על ידי צוות המורים. כמו כן, מוצמד לכל מורה, מלווה משנת שירות. כדי להביא לשינוי בר קיימא, זקוקים המורים לזמן חלימה ופיתוח וכן לצוות שיהווה קבוצת תמיכה, שיתוף, והעצמה, שבמסגרתה יוכל כל אחד להביא לידי ביטוי את חלומותיו ויכולותיו.

4. חינוך אישי –כיתת בת ים שמה את החינוך האישי במרכז העשייה ומפתחת מצוינות אישית במעגלי שיח .

5. ״עיר חינוך בכיתה״ – כיתת בת ים, בדומה לתפישת "עיר חינוך", משתמשת במשאבי המרחב העירוני ותומכת בלמידה מתוך הקשר לסביבת בית הספר. נעשה שימוש ב"מומחי שטח" מהקהילה, תוך עידוד יזמות ומעורבות קהילתית.

6. חדשנות פדגוגית- הכיתה מתמקדת בפיתוח יצירתיות, ערכים, והישגים (הפדגוגיה החברתית) עם חדשנות פדגוגית המותאמת למאה ה-21 . זאת בכמה אופנים:

א.  למידה באמצעות טאבלטים- הנגשת המידע באמצעות הטכנולוגיה, והפיכתו לאינטראקטיבי, משנה את יחסי המורה והתלמיד מהעברת וקבלת מידע, אל מסע חקר משותף.

ב. למידה בשיטת ה"נבחרת"-  לקבוצת נבחרת שני מאפיינים עיקריים:

מטרה משותפת – כל משתתפי הנבחרת מחויבים להשגת אותה מטרה. אין ביניהם תחרות אלא שיתוף פעולה ועזרה הדדית. המטרה יכולה להיות העלאת ציוני בגרות, שיפור אקלים חברתי, או כל יעד אחר.

כולם לומדים, כולם מלמדים – הנבחרת פועלת כרשת (ולא כפירמידה), כלומר כל אחד תורם ממומחיותו ומכישוריו, ונתרם על ידי אחרים. בנבחרת קיים “שוויון בנטל”, שוויון שנובע דווקא מההכרה בשונות ובייחודיות של כל אחת ואחד. ומכאן, כאשר ה’יחיד’ מועצם ומחוזק, ה’יחד’ יוצא נשכר.

וכמו במשחק כדורגל ובספורט בכלל, נוצרת אנרגיה מרוכזת, משמעותית, ועוצמתית, שביכולתה להגשים כמעט כל משימה.

ג. מודל הכיתה ההפוכה –

את הקניית החומר הלימודי- מעבירים למרחב הביתי באמצעות סרטוני וידאו קצרים.

ובמרחב הכיתתי – נפגשים ולומדים, ביחידים ובקבוצות. כל אחד בדרך שלו ומהמקום שלו תוך מתן אפשרות למורה להתפנות מהעברת מידע, ולהתמקד בהעמקה, בעבודה פרטנית, ובהבניית תהליכי עומק של תרגול, יישום וחשיבה.

 ד. מודלים פדגוגים חדשניים אשר מפותחים ע״י המורים/ מודלים קיימים שהמורים רוצים להעמיק בהם

7.  חממה ליזמות – כיתת בת-ים נותנת אפשרות לפיתוח ויישום יוזמות של תלמידים, מורים, והורים.