תפריט

מודל הנבחרת

כל התורה כולה

מודל הנבחרת

 

 

מודל “הנבחרת” –

הנבחרת היא קבוצה (של מורים, של מנהלים, של תלמידים…)  בעלת מטרה משותפת. למען השגת מטרה זו , כמו במשחק כדורגל, מקבל כל אחד תפקיד המתאים לכישוריו, מנצל את חוזקותיו, ונותן ביטוי ליצירתו. ראיית והעצמת היחיד היא תנאי הכרחי להצלחת הנבחרת, והיחיד מצדו, מחויב לרוח הקבוצה ולהגשמת מטרותיה.

וכמו במשחק כדורגל ובספורט בכלל, נוצרת אנרגיה מרוכזת, משמעותית, ועוצמתית, שביכולתה להגשים כמעט כל משימה.

לנבחרת שני כללים:

מטרה משותפת נמדדת ושקופה – לנבחרת מטרה משותפת שכל המשתתפים מחויבים להשגתה. אין ביניהם תחרות אלא שיתוף פעולה ועזרה הדדית. כל נבחרת בונה כלי מדידה שמאפשרים לה להיות במגע שוטף עם תוצאות פעולותיה. התוצאות (הממוצע הקבוצתי, לא תוצאות הפרטים) מוצגות בשקיפות לכל חברי הנבחרת ומהוות כר לשיח מתמשך בין חברי הנבחרת במטרה לחפש ולפתח דרכים לקידום ההצלחה הקבוצתית.  

כולם לומדים, כולם מלמדים – הנבחרת פועלת כרשת (ולא כפירמידה), כלומר כל אחד תורם ממומחיותו ומכישוריו, ונתרם על ידי אחרים. בנבחרת קיימת הכרה בשונות ובייחודיות של כל אחת ואחד. ומכאן, שכאשר ה’יחיד’ מועצם ומחוזק, ה’יחד’ יוצא נשכר.

 

לנבחרת שעובדת היטב ישנם כמה סימני היכר:

קשרים משמעותיים בין חברי הקבוצה, שיתופי פעולה, משמעות ואחריות משותפת, ובעיקר, הנאה, חדוות עשייה.                                                 

לתפישת ערי חינוך, גרעין הנבחרת מקפל בתוכו את כל התורה כולה:

לראות את היחיד וליצור ביחד –

ראיית האדם היחיד, ייחודיותו וחיוניותו לסביבתו.

ובמקביל, יצירת רשת שיתופי פעולה המקדמים ומעצימים את היחיד ואת הקבוצה.

 

על תפקיד המורה

מורה בכיתת נבחרת הוא בעצם מאמן. כמו מאמן נבחרת, הוא מתכלל את חלוקת התפקידים על פי חוזקות. לשם כך עליו להתמחות בליווי הילד למציאת “המקום הנכון” שלו. לאחר מכן, עליו לנהל את תהליך הפיכתם של כל הלומדים גם למלמדים וליצור בכיתה קהילה לומדת ומפתחת.

 

תפקיד התלמיד

כשאנו מדברים על הפיכת הכיתה לקהילת לומדים ומלמדים, הכוונה היא שלכל אחד יש תפקיד בקידום הקבוצה. הוא לא חייב להיות קשור באופן ישיר ללימוד תיאורטי. גם מי שאחראי למשל על ארגון קבוצות הווטסאפ או בניית מדד ההתקדמות השבועי, תורם מחוזקותיו והקבוצה נעזרת בו באופן לא פחות משמעותי ממי שמלמד מתמטיקה.

 

המורה והתלמידים בכיתת נבחרת

כמו בנבחרת ספורט, תפקיד המורה/מאמן שונה מתפקידי השחקנים. אמנם הוא כבר לא מהווה את מקור הידע, אלא רק עוזר לקבוצה להגיע אל מקורות הידע ולעבד אותם, אך עדיין באחריותו לארגן את הקבוצה, ללוות אותה, ולאזן בין “השחקנים”. לתלמיד ברשת יש תפקיד משמעותי ביותר. מפני שהוא גם נותן וגם מקבל מכל הכיוונים ולא רק מלמעלה, תנועתו בחלל נתונה לאחריותו ובחירתו. מבחינה מסוימת עבודתו הרבה יותר קשה מאשר במבנה פירמידלי. לאחר מציאת והגדרת אזורי החוזק שלו עליו ליישם אותם בעזרת המורה, בצורת תפקידים בקבוצה. באופן זה כל תלמיד בא לידי ביטוי, מרגיש שייחודיותו נראית ובעלת משמעות, ובמקביל הקבוצה מרוויחה את יכולותיו ובעיקר את המוטיבציה שלו לעזור לקידומה.

 

 

מקורות תיאורטיים

 

תיאורטיקנים רבים, מג’רון לנייר ופיטר דיאמנדיס המביעים עמדות שונות לגבי החדשנות המשבשת, דרך קן רובינסון הרואה במציאת המקום הנכון יסוד מהותי של תפישת הרשת, ועד לייבניץ שמדבר על “כוח חי” (בניגוד לפעולה מכנית), מדברים על כוח הרשתיות ושיתופי פעולה כמרכיבים חיוניים של העולם העתידי וכמובן של החינוך המכין אל העולם העתידי. מודל הנבחרת מהווה מענה ויישום בשטח של תפישת web2.0 , תפישת הרשתיות המאפשרת לכל אחד לתרום על פי יכולותיו וייחודיותו תוך ראיית יכולותיו וייחודיותו של האחר.

בשנת תשע”ו החל בשיתוף עם משרד החינוך, פיילוט ללמידת מתמטיקה לבגרות ברמות הגבוהות בחטיבות הביניים ובתיכונים: כיתות ט’ רמה א’ – /מצוינות/מדעי­טכנולוגי, כיתות י’­י”א – 5 יחידות לימוד. הניסוי מתבצע במסגרת “תכנית שר החינוך לנבחרות מתמטיקה מוגברת” וכולל מעל- 50 מורים המלמדים בכיתות אלו ברחבי הארץ (מדימונה עד קצרין), אליהם הצטרפו כ-30 מורים נוספים המלמדים ברמות לימוד נוספות.

 

תחומי עשייה שכבר התנסינו בהם בהצלחה בהובלת נבחרת:

  1. נבחרות תלמידים ומורים להעלאת הישגים. בכיתות שהתנסו במודל, עלו אחוזי הבגרות והציונים הכיתתיים.
  2. נבחרות תלמידים בנושאים שונים מכל הגילאים: יסודי, חטיבות ביניים, תיכון וחינוך מיוחד.
  3. נבחרות מורים בית ספריות ועירוניות ליצירת למידה אחרת בכיתה, המתאימה למאה ה – 21.
  4. נבחרות מנהלים להובלת מערכת החינוך.
  5. נבחרות מורים להובלת תהליך שינוי בית ספרי ועירוני.
  6. נבחרות להובלת תהליכי שינוי קהילתיים.
  7. נבחרות תלמידים להובלת תהליך הטמעת הטכנולוגיה בחינוך.

 

 


יואב, מנהל מחלקת חינוך, טבריה:

במשך זמן רב תהינו איך ניתן לגרום לעשייה חינוכית הנובעת מלמטה ולא מונחתת מלמעלה.
רעיון הנבחרות בעיר עלה מתוך הרצון העז ליצור מרכז כובד חדש ומתוך כוונה להוריד את היוזמה, היצירה, החלומות למורים ולצוותים הנוגעים בילדים מדי יום. ההבנה שאם אנו רוצים רציפות והרחבת גבולות דמיון אנו צריכים לאפשר לקבוצת מורים, מדריכים, מאמנים מרחבי העיר ליצור אתגר משותף יחדיו בו כל אחד מחברי הנבחרת טורם את ייחודו ומקבל את המגוון הרחב של החברי הנבחרת. האפשרות ליצור יחדיו בלי גבולות וללא פיקוח ו/או הנחיה מלמעלה גרמה לברק בעיניים לחברי הנבחרות וליצירת מרחב שיח ומוטיבציה חדש המרגש אותי מדי יום ביומו. הנבחרות מאתגרות את כלל העשייה החינוכית ועדיין מחוברות חזק מאד לעשייה עשית יום, יומית בשטח.לא יכול כבר לחכות לנבחרות של התלמידים וההורים ולנבחרות המשותפות העתידות לקום בקרוב”.


סיכום דברי חברי נבחרת פורום מנהלים:

  • לומד מכל מפגש, תחושה שביחד אפשר לנצח כל אתגר. גם מי שנעדר ממפגש היה איתנו.
    נהניתי מכל אחד מהחברים בנבחרת. אהבתי כל רגע אתכם.
    היום יש לי הרגשה שאם כל פורום מנהלים יעבור את התהליך-זהו מודל לחיקוי למנהיגי מערכת החינוך
  • הדבר הבולט הוא התמסרות. לבוא בזמן, לשים בצד את המשימות הבית ספריות ולהתמסר למשימה.היתה חדוות יצירה .פעם ראשונה שהרגשתי שווה בין שווים[מנהלת השמ"ע]. הדדיות מנצחת
  • כשחלקו אותנו לנבחרות והיה נציג מכל סקטור, שאלתי, מה כבר יכול להיות משותף? אבל, כל אחד הביא מהחוויות והיצירתיות,תהליך מדהים,כיצד מתחברים. המפגשים של הנבחרת חוויה בלתי רגילה.
  • היתה אחריות הדדית. גם אם מישהו נעדר קיבלת את המסר, עדכונים בצורה שוטפת.
  • כל אחד הביא את החוזקות שלו.יש רווח אישי . כל אחד גדל והתעצם
  • [המבריזן]-חששתי מאד לחזור לנבחרת אחרי שנעדרתי כמה פעמים. קיבלו אותי בצורה חמה והיה כיף גדול.

 


לירון (מורה בבי”ס ארליך ושותפה בנבחרת הובלה עירונית):

בשבילי נבחרת היא מקום שמאפשר לי רגע לעצור ולהקשיב לעצמי ולאחרים, מקום שיש בו חשיבה ושיתוף. חשיבה שהולכת איתי גם מעבר למפגש. הנבחרת מציתה ניצוצות של חשיבה שמלווים אותך. השיתופים עם האחרים מאפשרים לי להגיע למרחבים אחרים ולפתח אותם. הנבחרת מבחינתי היא מרחב להתחלות של דברים גדולים